מטרת ניתוח ורטברופלסטיה/קיפופלסטיה היא טיפול בשברים על רקע אוסטאופורוזיס או טראומה, המנגיומה בגוף החוליה ואף גידולים מסוימים.

בשנות ה-80 מנתח צרפתי ד"ר דרמונד החל בהזרקת צמנט מיוחד דרך מחט לטיפול בשברי חוליות על רקע אוסטאופורוזיס על מנת להקשיחן. טיפול זה נקרא ורטברופלסטיה והוכח כמשפר כאב משמעותי, מונע המשך התמוטטות החוליה השבורה, מקצר ימי אשפוז ומשפר תפקוד בקשישים.
החסרון בורטברופלסטיה הוא כי אינו משחזר את גובה החוליה השבורה ובכך לא מתקן את הגבנת המקומית הנוצרת כתוצאה מהשבר ומהווה אחת מהסיבות לכאבי גב. לצורך פתרון בעית גובה החוליה פותח ניתוח קיפופלסטיה בו בטרם מוזרק הצמנט מתבצעת מעין "הרמה" של החוליה הדחוסה בעזרת ניפוח בלונית בגוף החוליה.
יתרון נוסף בקיפופלסטיה הוא ביצירת החלל ע"י ניפווח הבלון אשר מאפשר לחץ הזרקה נמוך יותר של הצמנט ובכך מפחית סכנת דלף.
תוצאות הניתוחים דומות וההחלטה לגבי הניתוח מותאמת לחולה ולשבר הספציפיים.

ניתוח זה פשוט יחסית ואף מתבצע לעיתים במסגרת אשפוז יום. ניתוחים אלה מתבצעים בעזרת שיקוף  לצורך זיהוי הגישה לחוליה, תוצאות ניפוח הבלון ומעקב אחר פיזור הצמנט בחוליה.במידה וקיימת רגישות ליוד אצל המנותח יש ליידע את המנתח שכן הבלון מנופח בעזרת חומר ניגוד המכיל יוד.

בעת הניתוח נלקחת ביופסית עצם מהשבר שכן הוכח כי קיים סיכון לתהליך גידולי גם בשברים אשר מפוענחים כאוסטאופורוטים.

סיכוני הניתוח - זיהום (1%), דלף צמנט לתעלת השדרה וסכנה לפגיעה עצבית, דלף הצמנט עד לכדי תסחיף ריאתי, שברים בחוליות סמוכות.
כפי שצוין הניתוח מתבצע תחת שיקוף כך שכאשר יש חשש לדלף צמנט מעבר לגוף החוליה מופסקת הזרקת הצמנט לאלתר.

מהלך אחר ניתוחי - החולה מתהלך למחרת היום ואף משתחרר לביתו. ההקלה בכאב היא בד"כ דרמטית.