היצרות התעלה הספינאלית היא אבחנה רנטגנית ולא מחלה. ל-60% מהאוכלוסייה בגיל 60 ישנה היצרות של התעלה הספינאלית אף אם אינם מודעים לה, ל-70% מהאוכלוסייה בגיל 70 וכן הלאה.
התעלה הספינאלית בנויה מטבעת גרמית אשר חלקה הקדמי מורכב מגוף החוליה וחלקה האחורי והצידי מהאלמנטים האחוריים הכוללים את זיזי החוליה. בין החוליות נמצא הדיסק הבין חולייתי קדמית לתעלה ומפרקים אחוריים עם רצועות אחורית לתעלה. בתעלה הספינאלית עוברים העצבים בתוך תווך נוזלי ומוקפים מעטפת הנקראת דורה (DURA). בין כל שתי חוליות יוצאים זוג עצבים מהתעלה הספינאלית דרך הפוראמן (FORAMEN) והם האחראים על עצבוב תחושתי ושרירי.
היצרות התעלה הספינאלית עלולה להיות מרכזית (עקב בלט דיסק אחורי, צמיחת זיזים גרמיים או שבר, שגשוג יתר של הרצועות האחוריות) או פוראמינלית (ליד מוצא העצבים). במידה וההיצרות משמעותית ייווצר לחץ על העצבים.
רוב האנשים בעלי היצרות ספינאלית לא סובלים מסימפטומים ואינם מודעים כלל לקיומו. רק בנוכחות סימפטומים כגון כאבי רגליים, כבדות ונימול בעת עמידה והליכה מדובר בסטנוזיס בעל משמעות קלינית. הופעת הסימפטומים בעת פעילות קשורה להחמרה זמנית של ההיצרות והלחץ העצבי. החמרת הלחץ גורמת לירידה באספקת הדם לעצב ולהופעת כאבים, כבדות ונימול. עם החמרת ההיצרות מרחק ההליכה האפשרי פוחת.
היצרות התעלה הספינאלית אינה מהווה מקרה חירום רפואי אלא מצב כרוני המשפיע על איכות החיים ולכן הטיפול בהתאם. יש לשלול סיבות אחרות לתלונות כגון מחלת כלי דם או שינויים עצביים פריפריים כתוצאה מסכרת וכן הלאה. הטיפול הוא סימפטומאטי וכולל פיזיותרפיה, משככי כאבים ונוגדי דלקת. במידה וללא שיפור תחת טיפול זה ניתן לנסות הזרקה אפידוראלית. כאשר קיימת השפעה משמעותית על איכות החיים נשקלת האפשרות הניתוחית בין אם דקומפרסיה בלבד או שילוב עם קיבוע.
.png?id=9649457)
.png?id=9649458)
.png?id=9649459)
